אפיקורוס היה כתב-עת חילוני אשר יצא לאור בשנים 1998-1999, ששם לו למטרה להחזיר לשיח הציבורי בישראל את תפישת העולם החילונית-אתאיסטית אשר נדחקה וכמעט נכחדה על רקע נוכחותם ההולכת ומתעצמת של המבקשים דבר ה', השואפים אל האלוהים, המוצאים את האלוהים ויתר "המחפשים הרליגיוזיים".
בימים אלו בישראל, קשה למצוא אנשי-רוח שירשו לעצמם לצאת בביקורת גלויה או לבטא הסתייגות כלפי האמונה הדתית הנפסדת בפיקציה המכונה 'אלוהים'. ומאידך, אנו עדים לגל גדול של מחפשים, מוצאים ומתחזקים. האמנם לא נותר לנו אלא להתרפק על אנשי רוח מן העבר?
המחפשים, המוצאים והמתחזקים היו קיימים מאז ומעולם, אלא שאז חיו בישראל גם אנשי רוח בעלי אומץ ויושר אינטלקטואלי, כדוגמת יוסף חיים ברנר, שלא היססו לבטא את תפישת עולמם האתאיסטית. כך למשל בשנת 1909 כתב ברנר "על מחפשי אלוהים" (מובא במלואו באפיקורוס 2):
"איני מבין, היאך באים אנשים, המתאמרים לנאורים, ואינם מתביישים להשליך לתוך הלוע הנורא הפתוח פתותי דברים לא מעלים ולא מורידים, דברים שבשום אופן לא ירככו כלום, לא יחממו כלום ולא יגלו כלום, על-דבר איזו פיקציה – פיקציה בכל המובנים – שהם מחפשים אחריה ומתגעגעים אליה ומוצאים אותה, על-דבר איזו פיקציה דמתקריא אלוהות."
הטקסטים המקוריים של שני גליונות אפיקורוס שיצאו לאור מובאים כאן במלואם.
מאמר מצוין,בהיר ומספק מידע רב.
השבמחקמאמר מאוד מעניין
השבמחקיש לי שתי הערות
1. לגבי המילה אפיקורס בארמית. הגמרא נכתבה במאות 5-7 ועד אז כנראה אפיקורס השתלשל בשפה (כמו בסלאג "להתאבנר" או כמו שהמלה "חנות" היא בכלל בערבית אך אני בטוח שיש מקור יותר קדום שאנו לא יודעים ...) כך שאולי הרמב"ם לא דייק למקור האמיתי של המילה אבל הוא צדק בכך שהיא מילה ארמית , לא צריך לזלזל בו על כך.
2. הרמב"ם הושפע מהתרבות המוסלמית שהיו מאוד לא רגישים לכופרים ומשם ינק בתקופו רוב המוסלמים חשבו כך ועל כן אינו שונה מהם. הוא גם חשב שילדות בנות שלוש צריכות להיות עם כיסוי ראש .אז אתה רואה היום ילדות כאלה ??? (שלים לא קשור לדיון זו בעיה אחרת) יש פסיקות שהם תמיד ,וישנן פסיקות שהם תלויות תרבות. וכשאתה מצוטט רמב"ם אתה מחוייב לניתוח זה.
3. כתוב "צדיק באמונו יחיה" ולא "איש באמונתו יחיה"
4. הדת היהודית איננה הומנית אם כי זה לא פוסל להיות דתי והומני
idoaami@gmail.com